שנת תשע"א התאפיינה בתנודות חדות בשערי המניות בעולם ובבורסה בת"א. מדד ת"א-25 עלה בכ-18% מתחילת שנת תשע"א ועד לאפריל 2011, המשך לעליות השערים שהחלו ביולי 2010. ב-21 באפריל 2011 הגיע המדד ל-1341.89 נקודות ושבר את השיא בו היה בסוף דצמבר 2010. לאחר מכן נרשמו ירידות שערים חדות ובסיכום שנתי ירד המדד בכ-8%, לאחר עלייה של כ-20% בשנת תש"ע. מדד ת"א-100 ירד השנה בכ-11% לאחר עלייה של כ-18% בשנת תש"ע.
ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים, בשנת תשע"א, למעט מדד בלוטק-50, המייצג את חברות הטכנולוגיה והביומד הגדולות, שעלה השנה בכ-14%, לאחר עלייה של כ-9% בשנה הקודמת – תש"ע. מדדי יתר-50 ונדל"ן-15 ירדו בכ-23% וכ-13% בהתאמה, בתשע"א, לאחר שנותרו כמעט ללא שינוי אשתקד. מדד ת"א פיננסים ירד אף הוא בכ-19% ולאחר עלייה של כ-11% בשנת תש"ע.
יצוין כי חברות ושותפויות הנפט בלטו השנה עם ירידה של כ-33%, לאחר שזינקו בכ-130% בשנת תש"ע - בעקבות גילוי גז בקידוח "לויתן", ולאחר עלייה של פי שלושה בתשס"ט - בזכות מציאת גז בקידוחי "דלית" ו"תמר".
השנה נפתחה, כאמור, בעליות שערים שנמשכו עד אפריל 2011, כשהאווירה החיובית בשוק נתמכה ע"י עליות בשוקי חו"ל, בעקבות אישור תוכנית קיצוצים ורפורמות שגיבשה ממשלת יוון וע"י פרסום נתונים המעידים על שיפור כלכלי במשק הישראלי. בין הנתונים שהתפרסמו:
צמיחה של כ-5.1% במחצית הראשונה של 2011 לאחר צמיחה של כ-4.7% בכל שנת 2010 ; ירידת האבטלה במשק לרמת שפל כ-5.5% ברבעון השני של 2011, לעומת כ-6.6% בשנת 2010; עליית המדד המשולב ברציפות זה יותר משנתיים; ופרסום דו"חות כספיים חיוביים ע"י חברות בורסאיות רבות.
לירידות השערים, החל מאמצע אפריל 2011, מספר גורמים:
במישור הבינלאומי - החשש מפני התחדשות המיתון בעולם לנוכח החרפת משבר החוב במדינות אירופה; הורדת דירוג האשראי של ארה"ב, לראשונה בתולדותיה, ע"י חברת s&p וזאת בעקבות גירעון ממשלתי שהלך ותפח ורעידת האדמה והצונאמי ביפן.
בארץ - אינפלציה של כ-3.4% בסיכום שנת תשע"א - שיעור העולה על תקרת היעד שהציב בנק ישראל (3%), בעקבותיה הועלתה הריבית במשק חמש פעמים, בשיעור מצטבר של 1.5% לרמה של 3.25% בסוף שנת תשע"א; החלשות הדולר בכ-2.5% ביחס לשקל, בתשע"א, חרף רכישות מאסיביות של המטבע ע"י בנק ישראל; ולבסוף אירועים גיאו-פוליטיים במזרח התיכון.
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בתשע"א בכ-1.9 מיליארד שקל – נמוך אך במעט מהמחזור בשנה הקודמת. יצוין כי במחצית השנייה של השנה, על רקע התגברות הפסימיות בשוקי המניות בעולם, ירד מחזור המסחר לכ-1.6 מיליארד שקל ביום.
יתרת מכירות בחסר על מניות המשיכה לעלות השנה, בהמשך למגמה שהחלה לפני יותר משנתיים, ובסוף שנת תשע"א הגיעה לכ-1.8 מיליארד שקל, הגבוהה ביותר מאז יוני 2008 – הרבעון שקדם לקריסת בית ההשקעות "ליהמן ברדרס", בארה"ב.
בגיוס כספים ע"י הסקטור העסקי נרשמה ירידה בהיקף ההנפקות וההקצאות הפרטיות של מניות בארץ שהגיע ל-9.3 מיליארד שקל – לעומת כ-13 מיליארד שקל (מזה: 2.5 מיליארד שקל ע"י קבוצת עזריאלי) בשנת תש"ע, בה החלו השווקים להתאושש מהמשבר הפיננסי העולמי. היקף ההנפקות לציבור הסתכם בכ-5.7 מיליארד שקל – נמוך בכ-15% מהיקף ההנפקות בשנה הקודמת. ההנפקות הגדולות ביותר בוצעו ע"י חב' הנדל"ן מליסרון וגזית גלוב בסך של כ-708 כ-650 מיליון שקל, בהתאמה.
ניתן להשקיע באופציות דיגיטליות על מדדים ומניות באתר easytrade פיננסים.
