אחרי שלמדנו את כל מה שסוחר מתחיל צריך לדעת על מניות, הגיע הזמן לשיעור חדש. שיעור מט"ח. מט"ח, תשאלו? לא מטח-אש כמו בצבא – מט"ח בראשי תיבות, מטבע חוץ. דולרים, יורו, לירות שטרלינג, פרנקים שוויצרים וין יפני.
מטבעות שונים ושערי החליפין שלהם הם חלק בלתי נפרד מהכלכלה הגלובלית, עוד מהימים הראשונים בהם החלו בני האדם לקיים קשרי מסחר עם ארצות רחוקות. אין כלכלה גלובלית ואין סחר בינלאומי בלי מט"ח ושערי מט"ח.
וכמו מניות או ניירות ערך, גם ממטבע חוץ אפשר לעשות הרבה כסף, ואפשר גם להפסיד איתו לא מעט. יש דרכים רבות ומגוונות להשקיע במטבע חוץ, ויש הרבה מה ללמוד כדי להבין כיצד השוק הזה עובד. אבל תתפלאו – זה לא כזה מסובך.
אז לטובת כל מי שרצה לדעת ולא ידע את מי לשאול, כל מי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם המט"ח וגם למען הסוחרים הוותיקים שגם להם יש מדי פעם שאלות – ריכזנו עבורכם את המדריך הידידותי למשתמש על מטבע חוץ.
אז מה זה בעצם מטבע חוץ?
מטבע חוץ (מט"ח) הוא, בפשטות, מטבע של מדינה אחרת, שאינה מדינתך שלך. מכיוון שכל מדינה (או גוש מדינות, כמו האיחוד האירופי למשל) משתמשת במטבע אחר, בכל פעם שבה בני אדם מחליפים כמות מסוימת של מטבע X בתמורה לכמות כלשהי של מטבע Y, הרי שהם סוחרים במטבע חוץ.
ומה הם שערי מט"ח?
שערי מט"ח הם השער, או המחיר, שלפיו מחליפים מטבע של מדינה אחת בתמורה למטבעות של מדינה אחרת. אם מחליפים דולר אחד בתמורה לשלושה שקלים וארבעים אגורות, אז אומרים ששער החליפין של הדולר-שקל הוא 3.40, ואם מחליפים יורו אחד בתמורה לדולר וחמישים סנט אז אומרים ששער החליפין של היורו-דולר הוא 1.5.
איך נקבעים שערי המט"ח?
בעבר היתה נפוצה שיטה של שער חליפין קבוע, לפיה כל מדינה קבעה את ערך המטבע שלה והצמידה אותו למתכת יקרה כלשהי – כסף או זהב. לאחר מלחמת העולם השנייה, קבעו מדינות המערב מערכת מורכבת של שערי חליפין (מערכת ברטון-וודס), שבבסיסה עמד שער חליפין קבוע בין הדולר לזהב, ושורה של שערי חליפין קבועים בין הדולר לבין כל המטבעות האחרות. המערכת התמוטטה ברעש גדול בתחילת שנות השבעים ומאז נקבעים שעריהם של הדולר האמריקני, הפאונד הבריטי ומטבעות מובילים אחרים באמצעות סחר חופשי בשוקי המט"ח – בדיוק כפי שנקבעים שערי המניות השונות, במסחר היומיומי בבורסות העולם. למדינות יש עדיין דרכים רבות להתערב ולהשפיע על שוקי המט"ח, אך בודדות המדינות שמנסות לקיים משטר של שער חליפין קבוע.
אז איך מדינות יכולות היום להשפיע על שערי המט"ח?
קודם כל, מדינות יכולות להעלות או להוריד את שיעור הריבית של הבנק המרכזי. צעד זה, שלרוב נועד לרסן את האינפלציה (העלאת ריבית) או לתמרץ את הפעילות הכלכלית (הורדת ריבית), משפיע רבות גם על שוק המט"ח. ככלל, אם הבנק המרכזי מעלה ריבית אז המטבע של אותה מדינה צפוי להתחזק, ואם הבנק המרכזי מוריד ריבית (או משאיר אותה קבועה בשעה שמדינות אחרות מעלות ריבית) אז המטבע צפוי להיחלש.
מדינות יכולות גם להתערב במישרין בשוק המט"ח, ע"י רכישה או מכירה של מטבע חוץ בשוק החופשי. כך למשל, בשנים האחרונות אנו רואים את בנק ישראל בניצוחו של הנגיד סטנלי פישר רוכש מיליארדי דולרים בשוק החופשי, בניסיון לנטרל את התחזקות השקל. ניתן להתווכח על יעילותה של שיטה זו לטווח הארוך, אבל בטווח הקצר ברור שרכישות הדולרים של פישר מסייעות לשמור על מחיר הדולר בשקלים – עניין פשוט של ביקוש והיצע.
גם גודלו של תקציב הממשלה משפיע על שערי מט"ח. ממשלה שנכנסת לגירעונות גדולים כדי לממן תקציב מנופח עלולה לגרום לירידה בערכו של המטבע המקומי, ומדינה שמקצצת בתקציבה עלולה לגרום לייסוף.
מה עוד משפיע על שערי המט"ח?
שערי המט"ח מושפעים כמובן מהיקף הפעילות הכלכלית של אותה מדינה בהשפעה למדינות אחרות. מדינה שבה התמ"ג צומח במהירות היא לרוב מדינה שבה המטבע המקומי נדחף כלפי מעלה, ולהיפך. לכן בימים שבהם מתפרסמים אינדיקטורים כלכליים בולטים (פרסום שיעור הצמיחה, פרסום נתוני האבטלה) סוחרי המט"ח מגלים דריכות רבה. נתון כלכלי חשוב ביותר הוא כמובן ההפרש בין סך כל הייבוא לסך כל הייצוא (הגירעון המסחרי או העודף המסחרי) – שכן הוא מבטא את הביקוש הריאלי למטבע המקומי, בידי מי שסוחר עם מדינות אחרות. למשל, בכלכלה הסינית שהפכה ליצואנית ענקית לכל העולם, נדחף המטבע המקומי (היואן) כלפי מעלה, חרף מאמצי הממשלה לשמור על שער חליפין נמוך.
שערי מט"ח מושפעים גם ממצב הרוח הפסיכולוגי בשווקים. חדשות טובות שאינן קשורות במישרין לשוקי המט"ח עשויות להקרין גם על שווקים אלו, ולהיפך.
שמעתי ששוק המט"ח נקבע כולו ע"י "ספקולנטים". זה נכון?
גופים פיננסיים גדולים בוודאי יכולים להשפיע על שערי המט"ח, ואפילו למוטט שערי חליפין של מדינות גדולות. קרנות גידור גדולות או משקיעים אגרסיביים במיוחד יכולים לרכוש עסקת "שורט" גדולה (הימור פיננסי על נפילת ערכו של מטבע מסויים), ובמקביל להתחיל ולהציף את השוק במכירת אותו מטבע, במטרה להדביק את שאר המשקיעים בפאניקה ולהפוך את ההימור לנבואה שתגשים את עצמה. ידוע במיוחד המקרה של ג'ורג' סורוס, המיליארדר היהודי-אמריקני ממוצא הונגרי, שבאמצעות ההימור שלו כנגד הלירה שטרלינג ב-1992 הביא כמעט במו ידיו לפיחות במטבע הבריטי. ישנם מקרים אחרים שבהם שורה של קרנות גידור ומוסדות פיננסיים אגרסיביים מייצרים "התקפה" על מטבע מסויים, ומביאים לשינוי דרמטי בשערו.
עם זאת, צריך להיזהר מהכללות. בשוק המט"ח קיימים כוחות גדולים ביותר שמושכים את השוק לכיוונים שונים. ספקולנט גדול שיזהה לפני כולם את מגמת השוק יוכל לכל היותר לתרום להאצת התהליך. אך ספקולנט שיטעה להעריך את המגמה או את יכולותיו של הבנק המרכזי, עלול להפסיד את כל כספו.
אז איך אפשר לעשות כסף ממטבע חוץ?
קיימות הרבה דרכים להשקיע במט"ח, ולנסות לעשות מזה כסף. הדרך הפשוטה היא לקנות מטבע חוץ, ולחכות שהשערים ישתנו.
ניתן גם להשקיע באפיקים מורכבים יותר: מוסדות פיננסיים גדולים נוקטים לא מעט בעסקאות "החלף" (Swap), שבהן לווים כסף במטבע אחד ומשקיעים אותו במטבע אחר – וכך ניתן להרוויח (או להפסיד) הן מהשינויים בשערי החליפין והן מההבדלים בשערי הריבית. אפיק נוסף הוא מכירה בחסר ("שורט"): בעסקאות שורט מוכרים למעשה נכס שאין לך, במטרה להרוויח מירידה עתידית במחירו. מי שמוכר מטבע מסויים בשורט מתחייב לרכוש את המטבע בנקודת זמן כלשהי בעתיד, כך שאם המחיר ירד המוכר ירוויח. ואולי הדרך המסעירה ביותר לעשות כסף ממניות היא באמצעות אופציות דיגיטליות.
מהן אופציות דיגיטליות על שערי מט"ח?
אופציות דיגיטליות על שערי מט"ח הן אפיק השקעה חדשני ביותר, המאפשר לסוחר להרוויח עד 90% תשואה בתוך שעות ספורות, ואפילו דקות ספורות. אופציות דיגיטליות נקראות גם אופציות בינאריות, מפני שיש להן רק שתי תוצאות אפשריות, עם תשואה/הפסד ידוע מראש בכל אחת מהן. כשאתה משקיע באופציה דיגיטלית על שער חליפין מסוים, עם זמן פקיעה של עוד שעתיים – אתה בעצם נדרש לבחור אם לדעתך אותו שער חליפין ירשום עליה או ירידה בפרק הזמן שנותר מעכשיו ועד הפקיעה. אם צדקת – גרפת את התשואה שנקבעה מראש (עד 90% מההשקעה). ואם טעית – הפסדת את הסכום למעט שיעור הביטחון (שעומד בד"כ על 20%-30% מההשקעה). זו כנראה הדרך המרגשת ביותר להרוויח כסף משערי מט"ח, והיא עובדת בין אם שערי החליפין עולים ובין אם הם יורדים.
